מה זה התקף חרדה, תסמינים, מה עושים, ולמה זה בעצם דבר טוב

התקף חרדה יכול להיות חוויה מטרידה מאוד. לאנשים מסויימים זה אפילו יכול להיות המפגש הראשון עם תחושת ה״איבוד שליטה״. העומס הפתאומי של החרדה בשילוב עם תסמינים פיזיים כמו כאבים בחזה, סחרחורת ודופק מהיר, גורם לאנשים רבים להיכנס לפאניקה ולאבד אמון בגוף שלהם. החדשות הטובות הן שאתם לא מאבדים שליטה, ושהתקף חרדה זה בעצם דבר מיטיב עבור הגוף שלנו. בואו נצלול אל תוך הסיבות להתקפי חרדה, התסמינים, תרגיל נשימה שיעזור לנו להקל ואפילו נבחן כמה נקודות מבט מפתיעות על היתרונות הפוטנציאליים שבהתקפים האלה.

המדע שמאחורי התקפי חרדה

גוף האדם, בעיצובו המורכב והמדהים, התפתח כדי לתת עדיפות להישרדות. בבסיס ההפעלה של התקפי החרדה טמונה מערכת תגובת הלחץ של הגוף, הידועה יותר בתור מנגנון "הילחם או ברח" (fight or flight). מערכת זו היא שריד מאבות אבותינו כאשר תגובות מהירות לאיומים מיידיים, כמו חיות טורפות, עשויות להיות עניין של חיים או מוות. אמנם היום אנחנו כבר לא מתמודדים עם אותם טורפים, אבל הגוף שלנו עדיין מגיב בדרכים דומות לאיומים הנתפסים. הודעות פוש, חדשות, פוליטיקה, מלחמות, חשבון העו״שׁ שלי, מבחינת תת-המודע, כל אלה הם הטורפים החדשים של העידן שאנחנו חיים בו. אז שנתבונן בכל זה, אפשר לגלות פרספקטיבה מרגיעה: הגוף שלנו רק מנסה להגן עלינו.

כאשר תת המודע שלנו מתמודד עם איום נתפס, המוח, במיוחד האמיגדלה, מזהה את הסכנה ומאותת להיפותלמוס. ההיפותלמוס, בתורו, מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית, מה שמוביל לשחרור אדרנלין. העומס הזה של אדרנלין גורם לסדרה של שינויים פיזיולוגיים: קצב לב מוגבר כדי להזרים יותר דם לשרירים, אישונים מורחבים לראייה טובה יותר, ונשימה מהירה יותר כדי לצרוך יותר חמצן. כל השינויים הללו נועדו לייעל את יכולתו של הגוף להתעמת עם האיום או לברוח ממנו - מעין מצב ״גיבור על״.

בהקשר של התקפי חרדה, מערכת זו עלולה לפעול לא נכון, ובעצם להיות ״רגישה״ מידי. במקום להגיב לאיומים ממשיים, הגוף עשוי להגיב לגירויים לא מאיימים או אפילו רק לפחד מאיום או לפחד מהתקף החרדה עצמו. זה יכול לנבוע ממספר עצום של סיבות: חוסר איזון במעבירים עצביים, חוויות טראומטיות בעבר, חרדה כלכלית מתמשכת, בחירות חיים שאינן נכונות לי, סטרס, או אפילו נטיות פיזיות שהופכות את האמיגדלה ליותר תגובתית.

אז למה הגוף "זקוק" להתקפי חרדה?

התקפי חרדה יכולים להיראות כתגובת יתר או הפעלה שגויה של המערכת האבולוציונית החיונית הזו והם בעצם עדות ליכולת של הגוף שלנו להגן על עצמו, ולפרוק בצורה מכנית ופיזית עומס רגשי מהמערכת. גם אם, במקרה הזה, זו תגובה שלא בחרנו בה באותו הרגע. ברגע שאנחנו מבינים את המנגנון אז אנחנו גם מבינים ששום דבר רע לא יכול לקרות לנו ושזה רק ״התראת שווא״ ומנגנון פריקה רגשי. התקף יכול להימשך עד 45 דק סה״כ, התסמינים המורגשים מתוארים בגרף הבא:

ההתקף מתחיל קטן ומתעצם, מגיע לפיק בערך תוך 15 דק׳ ואז מתחיל לרדת (כל זה בתוך ה-45 דק). אם נבין שהכל בסדר, שזה תיכף יחלוף, שאנחנו לא מאבדים שליטה, לא מאבדים הכרה וננסה להשאר רגועים כמה שאפשר ולא ננסה להימנע מההתקף- בעצם נלמד לאורך זמן את המערכת שלנו שזו התראת שווא ושהיא יכולה להוריד את ״מצב הרגישות״.

יכול להיות שהתקף חרדה זה דבר טוב?

למרות שהתקפי חרדה נתפסים בדרך כלל באור שלילי בשל המצוקה שהם גורמים, אשמח להציע פרספקטיבה נוספת, כזו שאומרת שהתקף חרדה הוא דבר מועיל. וחלילה אני לא מציע להפחית מחומרתם או מהמצוקה שהם עלולים לגרום, אבל כן חשוב להבין את תפקידם בחוויה האנושית.

הגוף מדבר אלינו

התקפי חרדה יכולים להיות סימן לכך שמשהו בחיינו זקוק לתשומת לב. בין אם מדובר בטראומה בלתי פתורה, מתח מתמשך או בעיה בריאותית שלא טופלה, תחילתו של התקף חרדה הוא בעצם מערכת התראה חשובה. בעצם בצורה הזו הגוף שלנו אולי מדבר אלינו ומבקש שנתחיל לטפל בעצמנו.

מודעות עצמית מוגברת

חווית התקף חרדה יכולה גם להוביל למודעות עצמית גבוהה יותר (וזה דבר מיטיב!). לעיתים חווית התקף החרדה משמשת כמעין ״ברקס״ לאוטומט של החיים שלנו. עצירה שבה אנו נדרשים להבין ולנהל את הסימפטומים, שגורמת לנו לעתים קרובות לבחון את המצב הרגשי והפיזי שלנו. עם הזמן, מודעות עצמית מוגברת זו יכולה להפוך לכלי רב ערך למניעה וניהול של לא רק התקפי חרדה אלא כל אתגר רגשי אחר.

חוסן וצמיחה

מסע של הבנה, ניהול והתגברות על התקפי חרדה יכול להוביל לצמיחה אישית משמעותית. התמודדות עם חוויות מאתגרות כאלה ועבודה עליהן יכולות לשפר את החוסן הרגשי, להוביל לתחושת חוזק ויכולת הסתגלות רבה יותר מול מצוקה. הקושי הוא מרכיב הכרחי בצמיחה והתחזקות.

תרגיל הנשימה ״אנחה פזיולוגית״ להפסקת התקף חרדה

תרגיל הנשימה הזה הוכח מחקרית באוניברסיטת UCLA כמעין ״כפתור אתחול״ מחדש של המערכת העצבית והרגשית שלנו. ולכן אם אתם מרגישים התקף חרדה שמתחיל לעלות, או סתם נמצאים בסיטואציה של לחץ או עומס רגשי, מוזמנים לבצע את התרגיל הזה כדי להרגיש הקלה מיידית. יעיל גם תחת השפעות חומרים פסיכדליים.

כדי לבצע את האנחה הפיזיולוגית:

• קחו שאיפה עמוקה דרך האף, מלאו את כל חלל הריאות כמה שניתן.

• קחו שאיפה מהירה וחדה נוספת (שממש תמלא עוד טיפה את הריאות).

• נשפו כמה שנדרש דרך הפה כדי לרוקן את חלל הריאות לגמרי. מומלץ להיאנח/להוציא קול בזמן הנשיפה.
  

ה'שאיפה כפולה' הזו מייעלת את חילופי הגזים בריאות, ומבטיחה שיותר חמצן יגיע אל נאדיות ההריאות שלנו. התרגיל יכול לשמש ככפתור הרגעה מיידי במהלך חרדה מוגברת.

אז נסכם

בעוד שהתקפי חרדה הם ללא ספק מאתגרים ומעיקים, הבנת צורת הפעולה שלהם, תרגול אנחה פזיולוגית כאשר הם מגיעים, וראיית היתרונות הפוטנציאליים שלהם ממש יכולה למזער את השפעתם השלילית על החיים שלנו. מזמין אתכם.ן להפוך את האתגרים שלכם להזדמנויות לצמיחה ומודעות עצמית.

💜