ריברסינג סיכונים: מדריך מרגיע לפני סשן נשימה מעגלית

ריברסינג סיכונים: מדריך מרגיע לפני סשן נשימה מעגלית

טבעי לחשוש לפני שמתנסים

אם הגעתם לכאן בחיפוש אחר הסיכונים שבריברסינג, כנראה שאתם שוקלים לנסות סשן נשימה מעגלית (Rebirthing Breathwork) – אבל משהו בכם גם דואג. זה לגמרי טבעי. כולנו מרגישים אי ודאות לפני חוויה חדשה, במיוחד כשמדובר בתהליך רגשי ופיזי עמוק כמו ריברסינג. בואו נבין יחד מה באמת קורה לגוף ולנפש במהלך נשימה מעגלית, אילו סיכונים (אם בכלל) קיימים ואיך ניתן להיערך כדי שההתנסות תהיה בטוחה ומעצימה. המטרה במאמר הזה היא להרגיע את הפחדים תוך שמירה על דיוק מדעי ורפואי, כך שתוכלו להחליט בלב שלם אם השיטה הזו מתאימה לכם. אף כלי לא מתאים לכולם.

מה זה בעצם ריברסינג סיכונים (נשימה מעגלית) ולמה לנסות את זה?

ריברסינג (מאנגלית: Rebirthing, לעיתים נקרא גם "נשימה מעגלית" או "נשימה מודעת מחוברת" או ֿ״ריברת׳ינג״) הוא תרגול נשימה עמוק ועוצמתי שנועד לעזור לנו לשחרר מטען רגשי, לעבד חוויות עבר ולצלול למצב תודעתי אחר.

בפועל, זו טכניקת נשימה שבה נושמים ברצף, ללא הפסקה בין שאיפה לנשיפה, לרוב בקצב מהיר מהרגיל. הטכניקה פותחה בשנות ה-70 על ידי לאונרד אור, ששם לב כי שינוי מודע בדפוסי הנשימה יכול לעורר תחושות עמוקות ואף דמה בעיניו לחוויית "לידה מחדש"​​. רבים מתארים את הסשן כחוויה מדיטטיבית אינטנסיבית – מעין מסע פנימי של גילוי עצמי.

למה שאנשים יעשו דבר כזה? משום שיש לשיטה דיווחים רבים על יתרונותיה. במהלך הנשימה המעגלית אפשר להגיע להרפיה עמוקה ולשחרר מתחים שהצטברו בגוף ובנפש. יש הטוענים שזה "מנקה את הראש" ומאפשר לפרוק רגשות כלואים, כאילו מורידים מהכתפיים משקל כבד של סטרס. מחקרים עדכניים מראים שעבודת נשימה יכולה להפחית רמות מתח, חרדה ואף דיכאון. בניסויים מבוקרים, תרגילי נשימה הראו השפעה מובהקת (אם כי מתונה) בהורדת לחץ נפשי ושיפור מצב הרוח (​pmc.ncbi.nlm.nih.gov). מעבר לכך, משתתפים.ות מדווחים.ות על תחושת "היי" טבעי – רוגע, בהירות מחשבתית, ולעיתים אפילו תחושת התחדשות פיזית ורגשית לאחר סשן מוצלח. אין פלא שהשיטה צוברת פופולריות; היא מבטיחה (ומשאירה רבים עם) תחושה של שינוי חיובי ממשי. כמובן, חשוב גם לדעת מה האתגרים והסיכונים האפשריים, ועל כך אפרט בהמשך.

מה קורה לגוף ולנפש בזמן סשן ריברסינג?

אפשר להרגיע קצת את החשש דרך הבנה של התגובות הטבעיות של הגוף והרגש בתהליך הזה. במהלך ריברסינג, שוכבים לרוב בעיניים עצומות, עם מנחה שמנחה את קצב ועומק הנשימה. כשנושמים מהר ועמוק לאורך זמן (כן, זו בעצם היפר-ונטילציה מבוקרת אבל בנשימה עמוקה יותר), הגוף נכנס למצב פיזיולוגי לא שגרתי. הנה כמה דברים שעשויים לקרות:

• שינוי ברמת הגזים בדם: הנשימה המאומצת מעלה את רמות החמצן ומורידה את רמות ה-CO2 בדם. הירידה ב-CO2 עלולה לגרום לתחושות פיזיות משונות – וזה בסדר. למשל, יתכן ותחוו עקצוצים או נימול בידיים, ברגליים ואפילו סביב הפה, ותחושת סחרחורת קלה​.

• שינוי ברמת החומציות בדם: תופעה ידועה נוספת היא התכווצות קלה בשרירי כפות הידיים או הפנים (מעין "נעילה" של האצבעות) עקב שינוי ברמת החומציות בדם – זה נראה מעט מוזר, אבל חולף מעצמו כאשר הנשימה חוזרת לקצב רגיל.

• שינויי טמפרטורה: חלק מהאנשים מרגישים גם שינויי טמפרטורה בגוף (גלי חום או קור), או רעד שרירים עדין. חשוב להדגיש: אלו תופעות זמניות כתוצאה מפיזיולוגיה של נשימת יתר, והן לא מסוכנות כשמנחה מיומן משגיח עליכם. למעשה, מחקר מצא שבסוף סשן ריברסינג, למרות השינויים הפיזיולוגיים הדרמטיים (כמו ירידה משמעותית ב-CO2), המשתתפים דיווחו על הרגשה נעימה, אפילו מרוממת רוח (​academia.edu​) במילים אחרות – הגוף אולי עובר טלטלה קלה, אבל הנפש מוצאת בזה שחרור והקלה.

• שחרור רגשי ועבודת עומק נפשית: כאן מתרחש הקסם המעניין של ריברסינג. כאשר אנו נושמים בצורה מעגלית וממושכת, לעיתים קרובות עולים רגשות חזקים אל פני השטח. יש מי שיחווה פרץ בכי, כאילו צף עצב ישן ומתנקה; אחרים אולי יצחקו בלי סיבה ברורה, או ירגישו כעס פתאומי שמתפרק ויוצא. לא צריך להיבהל מזה – זו בדיוק המטרה להוציא החוצה מה שהדחקנו פנימה. א.נשים מספרים שסשן נשימה מעגלית מאפשר להם לגעת בזכרונות נשכחים או בתחושות מודחקות, לעבד אותם מחדש ואז לשחרר. במהלך התהליך המנחה בדרך כלל נמצא בקרבתכם, מזכיר לכם שאתם במקום בטוח. לפעמים מגע קל (כמו יד תומכת על הכתף) או מילה מרגיעה מהמנחה יכולים לעזור כשגל רגשי מציף. חשוב לזכור: גם אם עולה כאב רגשי במהלך הסשן, הוא עולה כדי להשתחרר – לא כדי לפגוע בכם. בסיום רוב האנשים מדווחים שהם מרגישים שקיבלו "פורקן" ושקט נפשי, כאילו הזדככו ממשא רגשי כבד. כמובן, חלק מתהליך בריא הוא גם עיבוד לאחר הסשן – שיחה קצרה עם המנחה או זמן לכתוב ולחשוב על מה שחוויתם, כדי לוודא שהנפש מסדרת בחזרה את הכל במקום. מדובר במסע פנימי עוצמתי, אבל עם ליווי נכון הוא מרגיע ומרפא בסופו של דבר.

• 
  

ריברסינג סיכונים אפשריים ותופעות לוואי

אז מהם הסיכונים שיכולים להיות בסשן ריברסינג, והאם זה באמת מסוכן? קודם כל, חשוב לי לומר: עבור אדם בריא, בהנחיית מטפל מוסמך, ריברסינג נחשב בטוח בערך כמו תרגולי נשימה אחרים או מדיטציה עמוקה​. אבל כמו כל תהליך עומק, יש כמה תופעות לוואי ואזהרות שכדאי להכיר:

תופעות פיזיות בזמן ריברסינג: כפי שתיארתי, נשימה אינטנסיבית יכולה לגרום לתחושות גופניות לא שגרתיות. התחושות הנפוצות ביותר הן עקצוץ בגפיים, תחושת ריחוף או סחרחורת, והתכווצות שרירים קלה בידיים או בפנים (תופעה שנקראת טטני)​. חלק מהאנשים גם יחוו דופק מואץ או לחץ בחזה – לרוב כתוצאה מהאדרנלין שמשתחרר במאמץ הנשימתי. כל אלה בדרך-כלל אינם מסוכנים. חשוב לדעת שאם במהלך התרגול מרגישים חוסר נוחות קיצוני (למשל סחרחורת חזקה מאוד או כאב בחזה), ניתן תמיד להאט את קצב הנשימה או לעצור להפסקה – המנחה ידריך אתכם לזהות את המגבלות שלכם. הגוף שלנו חכם; ברגע שנחזור לנשימה רגילה, רמות החמצן וה-CO2 יתאזנו ושיווי המשקל הפנימי ישוב לקדמותו. אגב, אחת הסיבות שממליצים לא לעשות ריברסינג לבד בבית היא בדיוק זו – אם בכל זאת קורה מצב לא נעים, עדיף שיהיה לידכם מי שמבין ויכול לסייע​. בשורה התחתונה, התופעות הגופניות בסשן הן חלק מהעניין – סימן שהגוף מגיב ועובד – וברוב המוחלט של המקרים הן חולפות מהר ולא משאירות נזק או כאב מתמשך.

תגובות רגשיות חזקות: בהיבט הנפשי, הסיכון הוא בעצם העוצמה הרגשית שעלולה להציף. עבור חלק מהאנשים, במיוחד מי שמדחיק שנים של רגשות קשים, סשן הריברסינג הראשון יכול להיות מטלטל רגשית. פתאום עולים זיכרונות ילדות, או תחושת חרדה, או כאב לב ישן שהתעלמנו ממנו – וכל זה יכול להרגיש מציף. במיוחד כשאני רגיל להתדחיק את הרגש ורגש זה משהו שאני מגלה חדש בתוכי. יש אף דיווחים של אנשים שחוו רגעים של ניתוק או בלבול זמני, כשעלתה טראומה משמעותית שהם לא היו מוכנים לפגוש וכך לא פגשו אותה, וזה דווקא דבר טוב, הגוף לא יציף דברים שאין באפשרותנו לעבד. זה נשמע אולי מפחיד, אבל חשוב להדגיש: רגשות שעולים בסשן הם זמניים ואלה רגשות שהיו שם ממילא בפנים – עכשיו ניתנת להם הזדמנות להשתחרר החוצה​. מנחה מנוסה ידע לזהות אם מישהו נכנס למצוקה רגשית עמוקה במהלך התרגול, ויוכל לעזור להחזיר לקרקע – אם באמצעות הזמנה להאט את הנשימה, פתיחת העיניים, או תמיכה פיזית ונפשית. גם כאן, לאחר הסשן, עיבוד נכון הוא המפתח. חלק מהתהליך הטיפולי של ריברסינג הוא לוודא שאדם לא עוזב את הסדנה נסער וללא הכוונה. לרוב מתקיים שיתוף או שיחה מסכמת שבה שמים דברים בפרופורציה, מזכירים לכם מה הכוחות שלכם, ואיך להמשיך לטפל בעצמכם בימים שאחרי (למשל, לנוח, לכתוב תחושות, או לדבר עם מטפל). כך שהסיכון הרגשי מנוהל במסגרת טובה – הוא לא "ריברסינג סיכונים" במובן של נזק, אלא יותר אתגר שיכול להפוך לריפוי אם מטפלים בו באחריות.

מקרים נדירים וסיפורים ששמעתם: סביר להניח שנתקלתם במידע מפחיד כלשהו ברשת – אולי סיפור על מישהו שהתעלף, או אזהרה גורפת ש"זה יכול לגרום לפסיכוזה". אז בואו נעשה סדר גם בדברים החריגים הללו. קודם כל, עילפון במהלך ריברסינג הוא אפשרי אך מאוד נדיר, ובדרך כלל קורה רק אם מישהו מתרגל לבד בלי השגחה ודוחף עצמו הרבה מעבר לגבולות. בתחושת עילפון, המנגנון הטבעי של הגוף הוא פשוט להתעלף לכמה רגעים ולחזור לנשום נורמלי – וזהו, נגמר האירוע. ברור שזה לא רצוי, והמנחה שם כדי למנוע את זה מבעוד מועד (למשל, אם הוא רואה שמישהו נהיה חיוור מדי או לא מגיב להוראות, יעשו הפסקה). לגבי פסיכוזה – חשוב להדגיש: ריברסינג לא גורם לאדם בריא להשתגע. עם זאת, אצל אדם שיש לו נטייה מוקדמת (למשל מי שסובל מסכיזופרניה או הפרעה נפשית פסיכוטית אחרת), כל חוויה עוצמתית עלולה תאורטית לעורר אפיזודה. לכן אנשים כאלה פשוט לא אמורים להשתתף (עוד מעט אפרט למי זה לא מומלץ). ומה לגבי הסיפור ההוא על "ילדה שמתה בריברסינג"? – זה מקרה טרגי אמיתי שקרה בארה"ב בשנת 2000, אבל שימו לב: זה לא קרה במהלך נשימה מעגלית רגילה, אלא בניסוי קיצוני שבו שני מטפלים ניסו ממש לדמות תהליך לידה מחדש פיזי, ועטפו ילדה בשמיכות וכריות כדי לדמות לה רחם – דבר שלא עושים בכלל בריברסינג נשימה תקני.

הילדה, קנדס ניווקר, אכן נחנקה למוות, והפרקטיקה המסוכנת ההיא נאסרה לחלוטין בחוק​. המקרה הזה הביא שם רע למונח "Rebirthing", אבל הוא לא משקף שום דבר ממה שקורה בסשן נשימה מעגלית מודרך רגיל! כיום, כשמדברים על ריברסינג מתכוונים לנשימה מודעת, ולא לאיזו סימולציית לידה פיזית. כך שאין חשש שבמסגרת סדנה ידמו לכם לידה – זה פשוט לא נעשה. מה שכן, תמיד יש להפעיל היגיון בריא: אם מישהו מציע לכם תרגול שנשמע לא בטיחותי (כמו להחזיק את הנשימה מתחת למים לזמן ממושך, או כל דבר שגורם לכם חוסר נוחות אינסטינקטיבי), אל תעשו את זה בלי בדיקה ואישור מקצועי.

אז לסיכום הביניים לגבי סיכונים בריברסינג: ריברסינג כשלעצמו, במתכונתו המקובלת, הוא תרגול בטוח לרוב האנשים הבריאים. הסיכונים הפיזיים העיקריים הם תחושות חולפות שנגרמות מהיפר-ונטילציה (עם תופעות לוואי מוכרות כמו נמלול, סחרחורת או עווית שרירים קטנה)​. הסיכונים הרגשיים מתמצים בכך שיכולים לעלות רגשות עזים – דבר שהוא חלק מתהליך הריפוי, ולא סימן שמשהו "התקלקל". במקרים נדירים מאוד, אדם עלול לאבד הכרה לזמן קצר או לחוות הצפה רגשית חריגה, אך מנחה מיומן ידע למנוע ולהתמודד עם מצבים אלו. המפתח הוא תרגול בהשגחה מקצועית ותשומת לב לתחושות שלכם.

אז למי השיטה לא מתאימה? מי צריך להימנע או לנקוט בזהירות בריברסינג?

אמנם ריברסינג מתאים לרוב האנשים, אבל יש מצבים רפואיים ונפשיים שבהם עדיף להימנע מתרגול אינטנסיבי כזה – או לפחות להתייעץ עם רופא לפני כן. אם אתם סובלים מאחד המצבים הבאים, חשוב ליידע את המנחה ולקבל אישור רפואי לפני השתתפות בסשן נשימה מעגלית:

• מחלות לב וכלי דם משמעותיות: למשל, מי שעבר התקף לב, שבץ, סובל מתעוקת חזה (אנגינה) או לחץ דם גבוה בלתי מאוזן – נשימה מוגברת עלולה להעמיס על המערכת הקרדיווסקולרית​.

• בעיה נוירולוגית כמו אפילפסיה (כפיון) או נטייה לפרכוסים: היפר-ונטילציה יכולה לעיתים להיות טריגר לפרכוס אצל אנשים עם אפילפסיה שאינה בשליטה תרופתית. אם יש היסטוריה כזו, יש להתייעץ עם רופא, ובדרך כלל יעדיפו להימנע מתרגול כזה, כדי לא לסכן אתכם.

• הפרעות נפשיות פסיכוטיות או מצב נפשי לא יציב: מי שנמצא בעיצומה של פסיכוזה, סכיזופרניה בלתי מטופלת, או אפילו מאניה חריפה – תהליך שמכניס למצב תודעה אחר, יכול לערער עוד יותר. לא שאדם "יחטוף פסיכוזה" מריברסינג, אבל אם הוא כבר על הסף, זה עלול להצית את זה​. במצבים של דיכאון קליני חמור או הפרעה דו-קוטבית (ביפולר) לא מאוזנת, יש לנקוט משנה זהירות.

• הפרעת פאניקה פעילה או הפרעת חרדה חמורה: אנשים עם התקפי חרדה עלולים להגיב בעוצמה לנשימה מהירה (שכאמור, יוצרת תחושות גוף מוזרות שיכולות להזכיר התקף חרדה). ישנם מטפלים שמשלבים נשימת ריברסינג כחלק מטיפול בחרדה, אבל זה נעשה בצורה הדרגתית ותוך ניטור צמוד.

• נשים בהריון: בהריון הגוף רגיש יותר, ויש גם שיקולים הקשורים לעובר. באופן כללי לא מומלץ שנשים בהריון (במיוחד בשלבים מתקדמים) יעברו ריברסינג אינטנסיבי בלי אישור רפואי. אם בכל זאת עושים זאת, רצוי שזה יהיה באופן מאוד עדין, קצר, ובהשגחת מטפל/ת שמנוסה בעבודה עם נשים בהריון. לעיתים מציעים טכניקות נשימה רכות יותר כחלופה עד הלידה.

• לאחר ניתוח או פציעה משמעותית לאחרונה: הגוף בתהליכי החלמה, ונשימה עמוקה מאוד מפעילה לחץ על אזורים פנימיים. למשל, אחרי ניתוח בטן או חזה, או פציעה בצלעות, לא נרצה לגרום לכאב או סיבוך. תנו לגוף להחלים לחלוטין לפני שאתם מקפיצים אותו להרפתקת נשימה.

• בעיות עיניים מסוימות: אם יש לכם גלאוקומה (לחץ תוך-עיני גבוה) או היסטוריה של היפרדות רשתית, חלק מהמומחים מזהירים שנשימת יתר עלולה (תאורטית) להעלות לחץ תוך-עיני ולהוות גורם סיכון. עדיף להימנע, או לכל הפחות לבדוק עם רופא עיניים.

• מצבים רפואיים כרוניים חמורים באופן כללי: במידה ויש לכם מחלה רצינית (למשל סכרת לא מאוזנת, מחלת ריאות כרונית קשה, תסמונת גנטית מורכבת וכו'), היוועצו ברופא המשפחה. לרוב הם.ן ימליצו להימנע מכל פעילות שיכולה להלחיץ את המערכת. תמיד אפשר במקום זה לתרגל גרסה עדינה יותר של נשימות (כמו תרגילי נשימת יוגה איטיים) בהתאמה אישית.

המכנה המשותף לכל המצבים הנ"ל הוא סיכון מוגבר מתגובת הגוף להיפר-ונטילציה. לכן, האחריות היא גם על המנחה וגם עליכם כמשתתפים – ליידע, לשאול ולהיות שקופים לגבי מצבכם הבריאותי. יכול להיות שבמקום ריברסינג מלא, יציעו לכם תרגול נשימה רך יותר, או שיחליטו ביחד אתכם לדחות למועד אחר. זכרו: המטרה היא שתפיקו מהחוויה את המיטב, ואי אפשר לעשות זאת אם אתם עסוקים בלדאוג לסיכונים באמצע הריברסינג. האחריות שלכם היא להשמיע ולשתף, והאחריות של המנחים היא לשמור עליכם.

איך להבטיח חוויה בטוחה: בחירת מטפל/ת וסביבה מתאימה

הרבה מהביטחון והבטיחות בסשן ריברסינג תלויים במי מדריך אתכם ואיך. בדיוק כפי שלא היינו עולים על רכבת הרים בלי חגורה, כך לא מומלץ "לקפוץ" לנשימה מעגלית בלי לוודא שיש לכם איש מקצוע מיומן שינחה אתכם בתוך התהליך. אז מה כדאי לבדוק ולשאול כשאתם מחפשים סדנת ריברסינג או מטפל/ת בנשימה?

• הכשרה וניסיון של המנחה: אל תתביישו לשאול את המטפל/ת איפה הוכשר/ה וכמה ניסיון יש לו/לה בהנחיית ריברסינג. כיום יש הכשרות מסודרות בתחום. עדיף שמי שילווה אתכם יהיה בעל ניסיון עם מגוון משתתפים, וידע לזהות ולהגיב למצבים שונים. מנחה טוב גם יכיר גבולות אתיים ויעבוד בשקיפות ובבטיחות – זה אומר להסביר לכם מראש מה הולך לקרות, לקבל מכם מידע רפואי, ולהיות קשוב לכם לאורך כל הדרך. אם אתם חשים שמישהו "חסר סבלנות" לשאלות שלכם או מבטל בחשיבות את החששות ("אה, יהיה בסדר, אל תדאג"), זה דגל אדום קטן. חפשו מישהו שמכבד את הרצון שלכם להבין ולהרגיש בטוחים.

• בדיקת התאמה אישית: חלק מהמקצועיות של מטפל נשימה היא לברר אתכם לפני הסשן על מצבכם. צפו לשאלות על הבריאות הפיזית והנפשית שלכם, תרופות שאתם נוטלים, ואם יש לכם ניסיון קודם בתרגולי נשימה. מנחה אחראי אולי אפילו ישאל "מה הביא אותך לנסות ריברסינג?" כדי להבין את המוטיבציה והציפיות שלכם. כל זה נועד לוודא שהתרגול יתאים לכם. אם פניתם למנחה ולא קיבלתם ממנו שום תשאול מוקדם – כדאי אתם ליזום ולשתף מידע. עדיף להפריז בזהירות מאשר להסתיר משהו שיכול להיות חשוב.

• יחס משתתפים-מנחים בסדנה קבוצתית: אם אתם נרשמים לסדנת ריברסינג קבוצתית, בדקו כמה מנחים או תומכים יהיו על כמה משתתפים. במקרה הזה – כמה שיותר, יותר טוב. יחס גבוה של מנחים למתרגלים מבטיח שכל אדם יקבל תשומת לב במקרה הצורך​. סשן קבוצתי טוב לרוב יכלול לפחות מנחה ראשי ועוד מסייע או שניים, במיוחד אם הקבוצה גדולה. לצערנו, קרה לא פעם שבפסטיבלים גדולים עשו מעגלי נשימה עם מנחה יחיד מול עשרות אנשים​. במצבים כאלה, ברור שאין למנחה יכולת ממש לעזור לכל מי שיצטרך – והתוצאה יכולה להיות חוויות לא נעימות ואפילו בהלה. לכן, אל תחששו לברר את הפרט הזה מראש. בקבוצה של, נניח, 20 איש – 3-4 מנחים/תומכים זה מינימום סביר בעיניי.

• מיומנות בטיפול בחירום: אומנם נדיר מאוד שמשהו באמת משתבש, אבל זה קריטי שמי שמנחה את הסשן יידע מה לעשות במקרה חירום. האם יש להם ידע בעזרה ראשונה? (נניח, החייאה בסיסית – CPR). האם יש להם ניסיון בהתמודדות עם התקף חרדה או עילפון של משתתף? מטפל ריברסינג טוב הוא קצת כמו מציל בחוף – סביר להניח שלא תצטרכו אותו שיציל חיים, אבל הידיעה שהוא שם ואם צריך יודע לפעול, נותנת המון ביטחון​. אתם יכולים לשאול ישירות: "קרה פעם למישהו להתעלף אצלך? מה עשית?" ולראות איך המנחה מגיב. תשובה עניינית ופירוט של פרוטוקול פעולה זה סימן למנחה רציני שלוקח אחריות.

• מרחב מוגן ונעים: תבררו איפה נערך הסשן. האם זה סטודיו שקט ונקי? יש מזרנים, כריות, שמיכות אם קר? תאורה שניתן לעמעם? הדברים האלה תורמים לתחושת הביטחון שלכם בזמן התרגול. למשל, אם אני יודע שיש לידי בקבוק מים, שאני יכול לפתוח עיניים ולראות שאני במקום נעים ושקט – כבר יורד מפלס המתח. שימו לב גם לכמות המשתתפים (אם זה מרגיש לכם צפוף או המוני מדי, אולי תעדיפו סשן פרטי או קבוצה קטנה יותר). מרחב פיזי ונפשי בטוח הוא תנאי לכך שתוכלו להרפות לגמרי ולצלול לתוך הנשימות בלי חשש.

• כימיה ותחושת בטן: בסופו של דבר, חשוב שתרגישו בנוח עם המנחה/מטפל שבחרתם. אתם הולכים לעבור חוויה מאוד אישית ופגיעה, ולכן אמון זה מילת המפתח. אפשר לקרוא המלצות מאחרים, אבל הכי טוב לפגוש/לדבר עם המנחה מראש. שימו לב האם אתם חשים שהוא/היא קשוב לכם, נותן לכם מקום לשאול שאלות, משדר רוגע וביטחון. לפעמים אנשים מעדיפים מנחה בן מינם (למשל, נשים שיותר נוח להן עם מנחה אישה) – גם זה שיקול לגיטימי. לכו עם מה שמרגיש לכם נכון. אין שיטה אחת שמתאימה לכל אחד, אבל מנחה טוב ידע להתאים את השיטה אליכם, ולא אתכם לשיטה. התחושה שאתם בידיים טובות תאפשר לכם לשחרר שליטה במהלך הסשן, מה שחשוב כדי שתוכלו באמת להעמיק בנשימה.

• ליווי ואינטגרציה אחרי הסשן: תשאלו את המנחה מה קורה בסוף סשן הריברסינג. האם יש זמן שיתוף, עיבוד, הנחיות להמשך? מטפלים אחראיים ידאגו שלא תעזבו את המקום "מבולבלים". למשל, בסוף הסשן אפשר לצייר, לכתוב ביומן או פשוט לדבר בקצרה על מה שחוויתם. יש מנחים שנותנים טיפים להמשך היום – כמו לנוח, לשתות הרבה, ואולי להימנע מגירויים חזקים (אלכוהול, מסכים) לכמה שעות. האינטגרציה הזו היא חלק מהטיפול, והיא בעצם עוד אלמנט בטיחותי: היא עוזרת לכם לעבד רגשית את מה שעלה, ומוודאת שאתם יוצאים לעולם שבחוץ בתחושת קרקוע וביטחון.

יכול להיות שכל מה שתיארתי כאן נשמע לכם המון – אבל תכלס, רוב המנחים הטובים כבר עושים את כל הדברים הללו כעניין שבשגרה. כשאתם מוצאים מנחה או סדנה שמסמנים וי על כל הקריטריונים האלו, רוב הסיכויים שתהיו בידיים טובות ותוכלו לגשת לתהליך בלי פחד מיותר.

היתרונות שיכולים לצמוח מהריברסינג

אחרי שדיברנו על החששות והסיכונים, חשוב באותה מידה לדבר על היתרונות והסיבות שבגללן אנשים ממשיכים לבחור בריברסינג שוב ושוב. הרי אם זה היה רק מפחיד, השיטה לא הייתה זוכה לכזו תפוצה בעולם. אז מה בעצם מרוויחים מנשימה מעגלית עמוקה?

• הפחתת מתחים והקלה נפשית: אחת ההתנסויות הנפוצות ביותר אחרי סשן ריברסינג היא תחושה של רוגע עמוק. כאילו מישהו לחץ על כפתור ה-Reset למערכת העצבים שלכם. אנשים שסובלים ממתח או חרדות מספרים שלאחר סשן הם מרגישים שלווה שלא חוו זמן רב. יש אפילו מחקרים ראשוניים שמראים שתרגולי נשימה עמוקה וקצבית יכולים להוריד את רמת ההורמונים הקשורים בסטרס בגוף ולהפעיל את מערכת העצבים הפרסימפתטית (זו שאחראית לרגיעה ולעיכול התקין) (​pmc.ncbi.nlm.nih.gov). מטא-אנליזה עדכנית של מספר מחקרים הראתה ששיטות נשימה כמו ריברסינג אכן מפחיתות חרדה ודיכאון באופן מובהק לעומת אנשים שלא תרגלו אותן (​pmc.ncbi.nlm.nih.gov). כמובן, כל זה לא בא להחליף טיפול פסיכולוגי או תרופתי כשצריך, אבל כחיזוק – זו תוספת מבורכת לארגז הכלים ההתמודדותי.

• שחרור טראומות ודפוסים רגשיים ישנים: ישנו פתגם באנגלית: "Issues in the tissues" – הרעיון שרגשות וטראומות לא מעובדות "נתקעות" בגוף שלנו. נשימה מעגלית היא אחת הדרכים לגשת אל ה"קפסולות" הסגורות הללו בלי מילים ובלי לנתח בראש, אלא פשוט דרך הגוף. לא מעט אנשים שחוו ריברסינג מדווחים שהם הצליחו סוף סוף לשחרר מטען רגשי ישן – בין אם זו אבל שלא עובּד עד הסוף, כעס כלפי דמות מהעבר, או פחד ששיתק אותם שנים. היו מקרים שאנשים אחרי כמה סשנים הרגישו שינוי מהותי, כאילו "משהו השתחרר לי מבפנים". למשל, מטופלים עם תסמינים של PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) דיווחו על שיפור בתחושת הביטחון והפחתת פלאשבקים לאחר סדרת תרגולי נשימה מודעת. כמובן, כל אחד חווה את זה אחרת – לא מובטח שכל מי שינשום עמוק שעה יחווה קתרזיס – אבל האפשרות לכך בהחלט קיימת, ומה שיפה שזה קורה בצורה טבעית, בקצב שהגוף והנפש מוכנים אליו. בניגוד לטיפול בשיחה שבו לפעמים "חופרים" בזכרונות קשים, כאן אתם נותנים לתת-מודע להעלות את מה שהוא מוכן להתמודד איתו.

• שיפור בחיבור גוף-נפש ובתחושת חיות: בנשימה מעגלית אנחנו בעצם מתרגלים נוכחות מלאה בגוף. רבים מאיתנו חיים "בראש" רוב הזמן – דואגים, מתכננים, מנתחים – ולפעמים מתנתקים ממה שהגוף מרגיש. בסשן ריברסינג, במיוחד אחרי שעוברים את הגל הראשוני של התחושות המוזרות, אפשר להגיע למצב שבו אתם חשים תשומת לב לכל תא ותא בגוף. יש המתארים חוויה רוחנית כמעט – תחושת אחדות, זרימה של אנרגיה, "חשמל" נעים שעובר לאורך עמוד השדרה. אחרים פשוט מרגישים שהם סוף-סוף נושמים כמו שצריך, אולי בפעם הראשונה. לא פעם שומעים ממי שמתמיד בתרגול שעם הזמן גם הנשימה היומיומית שלו משתפרת – הוא נושם עמוק יותר, סובל פחות מקוצר נשימה במצבי לחץ, ואפילו מדדים פיזיולוגיים כמו לחץ דם ודופק נרגעים אצלו ביומיום. מחקרים מסוימים על טכניקות נשימה דומות (למשל שיטת וים הוף שכוללת היפר-ונטילציה וקור) הצביעו על כך שבאמצעות נשימה אפשר להפעיל במודע מערכות אוטונומיות ולשפר תפקודי מערכת החיסון – נתון מדהים שמראה עד כמה הכלי של הנשימה חזק. כלומר, זה לא רק "בראש שלנו". תרגול נשימה מעגלית מלמד את הגוף שלנו לעבור ממוד הישרדות למוד בריאות. באופן כללי, אנשים שעושים ריברסינג לאורך זמן מדווחים על יותר אנרגיה בחיי היומיום, שינה טובה יותר, ותחושה כללית של איזון.

• תחושת משמעות רוחנית וצמיחה אישית: לצד הפן הבריאותי, אי אפשר להכחיש שרבים פונים לריברסינג גם כחלק ממסע רוחני או חיפוש משמעות. בחוויה עצמה לפעמים צפים דימויים, צבעים או תובנות עמוקות על החיים. יש שתיארו תחושה של "לידה מחדש" נפשית – כאילו השילו עור ישן ויצאו עם הסתכלות רעננה על עצמם. בריברסינג טמון פוטנציאל לחיבור רוחני, בין אם אתם אנשים רוחניים מטבעכם או לא. עצם המפגש עם עצמכם ברובד כזה עמוק יכול לפתוח דלתות לתובנות: פתאום אתם מבינים מה באמת מעכב אתכם, או מרגישים חיבור חזק לסליחה, להודיה, לאהבה עצמית. כמובן, כל זה מאוד אינדיבידואלי. יש מי שפשוט יגיד "וואו, זה היה כמו מדיטציה ממש טובה", ויש מי שיגיד "זה שינה את חיי". בכל אופן, הפוטנציאל לשינוי חיובי אמיתי בהחלט קיים. השיטה אף זכתה לתשומת לב מחקרית בגלל ההשפעות החיוביות שדווחו על בריאות הנפש – כולל שיפור בהפרעות חרדה, דיכאון ותחושת רווחה כללית. במילים אחרות, עבור מי שהשיטה מתאימה לו, ריברסינג יכול להיות כלי טרנספורמטיבי, לא פחות.

אחרי כל הרשימה הזו, חשוב לי גם לציין: ריברסינג הוא לא קסם לכל אחד. יש אנשים שינסו ולא ירגישו שינוי גדול, או שיחליטו שזה "לא הקטע שלהם" – וגם זה בסדר. אנחנו מגיבים אחרת לטיפולים שונים. אם ניסיתם פעם אחת ולא התחברתם, זה לגיטימי. מצד שני, כדאי לדעת שלפעמים ההשפעות מצטברות אחרי כמה מפגשים. אז אם הייתם מסוקרנים אבל הסשן הראשון היה קשה או לא ברור, יכול להיות ששווה לנסות פעם נוספת או בתקופה אחרת בחיים. בסופו של דבר, המטרה היא שתמצאו את הכלים שיעזרו לכם להתמודד, לצמוח ולחיות טוב יותר.

לסדנאות הריברסינג הקרובות

סיכום: לנשום בבטחה – ידע הוא כוח

חששות לפני סשן ריברסינג הם לא רק טבעיים, הם אפילו סימן בריא לכך שאכפת לכם מהגוף והנפש שלכם. עכשיו, אחרי שפרשנו את התמונה המלאה של "ריברסינג סיכונים" מול היתרונות, אני מקווה שהדאגות התחלפו בהבנה ובהרגשת ביטחון גדולה יותר. ריברסינג, כשהוא נעשה נכון, הוא תהליך בטוח, עוצמתי ומרפא – אך יחד עם זאת, דורש כבוד והכרה בעוצמה שלו​. אם תבחרו לצאת למסע הנשימה הזה, זכרו את הטיפים: בידקו את עצמכם מבחינה בריאותית, בחרו מנחה מוסמך שאתם סומכים עליו, ותקשרו פתוח לגבי כל מה שמטריד אתכם. ברגע שתהיו בתוך הסשן, אפשרו לעצמכם לשחרר ולסמוך על התהליך – הגוף יודע את העבודה. הנשימה תוביל אתכם לאן שאתם צריכים להגיע, בקצב הנכון לכם.

ולבסוף, מילה אישית: כרבים אחרים גם אני הייתי סקפטי מעט בהתחלה. המחשבה על לשכב ולנשום "עד שיוצאים לי דברים" הפחידה אותי. אבל גיליתי שבאווירה בטוחה ותומכת, הנשימה היא אחת המתנות הכי גדולות שנתנו לנו – כלי מולד שיכול לקחת אותנו רחוק, עמוק פנימה, ולאפשר ריפוי שאין לו מחיר. ידע הוא כוח, ועכשיו כשהידע בידיכם, הכוח לחבק את החוויה או לוותר עליה הוא שלכם. מה שלא תחליטו, דעו שלשאול שאלות ולברר (כמו שעשיתם בחיפוש שהוביל למאמר הזה) זה צעד של אומץ ואחריות בפני עצמו.

אז אם אתם מרגישים את הקריאה לנסות – קחו נשימה עמוקה, צרו איתי או עם מטפל אחר קשר, וצאו לדרך בראש שקט. ואם עדיין לא מוכנים – זה גם בסדר גמור. חכו לזמן שהסקרנות תעלה על הפחד. תמיד תוכלו לחזור לזה בזמן אחר. מה שחשוב הוא שתקשיבו לעצמכם, ותזכרו שהמטרה של כל התהליך היא שתרגישו טוב יותר.

שיהיה בהצלחה ובנשימה קלה! 🌬️

בן