​​ריברסינג: מה זה, איך זה עובד, ומה המדע אומר

ריברסינג (הידוע גם כריברת׳ינג או נשימה מעגלית) הוא תרגול נשימה עמוק המורכב מטכניקת נשימה ייעודית שנועדה לעזור לאנשים לשחרר מטען רגשי, לרפא טראומות עבר ולפתוח הבנה עמוקה יותר אל תוך עצמם. הריברסינג הוא חלק מקטגוריה רחבה יותר של תרגילי נשימה בעצימות גבוהה High Ventilation Breathwork (HVB), ובשנים האחרונות אנחנו רואים עוד ועוד מחקרים המעידים על השפעה משמעותית במצבים פיזיים ופסיכולוגיים.

המונח ריברסינג מגיע מהתרגום של Rebirthing, "לידה מחדש" השם אמנם מרמז על תהליך של לידה מחדש, המסמל את ההתחדשות העמוקה והשינוי האישי שהמשתתפים יכולים לחוות. אבל במקור הוא גם בעצם חיקוי של דפוס הנשימה הראשון שאני מגיעים איתו לעולם, ואולי קרוי ככה גם בגלל זה. השיטה פותחה בשנות ה-60 וה-70 על ידי לאונרד אור. הריברסינג נולדה מתוך גילוי אישי של אור את כוח הריפוי של דפוסי נשימה מעגליים ומודעים. הוא הבחין באמצעות מניפולציה של הנשימה שלו בדרכים ספציפיות, שהוא יכול לגרום למצבי תודעה המאפשרים שחרור של זכרונות ורגשות מודחקים, מה שמוביל בסוף לריפוי רגשי עמוק.

עבודת ריברסינג מבוססת על האמונה שהנשימה שלנו קשורה ישירות לכוח החיים שלנו ושעל ידי שינוי דפוסי הנשימה שלנו, אנחנו יכולים לשנות גם את המצב הרגשי ואת זרימת האנרגיה שלנו. תפיסה זו אינה חדשה לגמרי ושואבת השראה מתרגולים עתיקים בתרבויות שונות שהכירו במשמעות הנשימה בריפוי ולטרנספורמציה רוחנית. הייחודיות של הריברסינג היא על ידי התמקדות בדפוס נשימה מעגלי (ללא הפסקות בין השאיפה לנשימה), אשר נחשב כמקל על שחרור רגשות וטראומות שנרשמות בגוף.

התרגול של ריברסינג זכה לתשומת לב גם מצד אנשים שמחפשים צמיחה אישית וגם מהקהילה המדעית שמתעניינת בפוטנציאל הטיפולי שלה. מחקרים רבים בשנים האחרונות החלו לשפוך אור על המנגנונים שדרכם ריברסינג ותרגולי HVB דומים יכולים לגרום לשינויים בגוף ובנפש. מחקרים חקרו את ההשפעות של ריברסינג על מצבים כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), חרדה, דיכאון ורווחה רגשית כללית, וסיפקו ראיות אמפיריות ליתרונותיה.

מטרת המאמר הזה היא לפוגג טיפה את המיסטיפיקציה של ריברסינג על ידי בחינת המתודולוגיה, הבסיס המדעי, העדויות המחקריות והשיקולים לתרגול. על ידי פירוק המנגנונים המורכבים במונחים פשוטים והדגשת ממצאים מגובים במחקר, אני מקווה לספק הבנה מקיפה של ריברסינג ומקומה בתחום שיטות עבודת הנשימה.

מקורות ופיתוחה של שיטת הריברסינג

תרגול ריברסינג, כפי שאנו מכירים אותו כיום, הוא תרגול המושרש עמוק בחקר עצמי שעשה ליאונרד אור באמצעות מניפולציה של נשימה, בסוף המאה ה-20. עם זאת, הבסיס של ריברסינג מגיע מהבנה אוניברסלית עתיקה הרבה יותר, של נשימה ככוח חיים חיוני - רעיון הקיים בתרבויות עתיקות רבות ובמסורות רוחניות רבות.

עם זאת, הבסיס של ריברסינג מגיע מהבנה אוניברסלית עתיקה הרבה יותר, של נשימה ככוח חיים חיוני - רעיון הקיים בתרבויות עתיקות רבות ובמסורות רוחניות רבות.

ליאונרד אור גילה את שיטת הריברסינג דרך הניסויים אישיים שלו בנשימה באמבטיה. הוא מצא שדפוסי נשימה מסוימים יכולים לעורר שחרור של זכרונות ורגשות מודחקים, מה שמוביל לשינוי אישי משמעותי. חוויותיו של אור והפיתוח שלאחר מכן של טכניקת הריברסינג, הושפעו מההקשר הרחב יותר של שנות ה-60 וה-70 - תקופה שסומנה על ידי גל של עניין בטיפולים אלטרנטיביים, התעוררות רוחנית וחיפוש אחר משמעות עמוקה יותר מעבר לעולם החומר.

המנגנון הבסיסי של ריברסינג ותרגולי נשימה דומים, טמון בכוחה של הנשימה להשפיע על הרווחה הפיזית, הרגשית והרוחנית שלנו. מושג זה אינו חדש ומשקף את העקרונות שנמצאו בפרקטיקות קדומות כמו פראניאמה במסורת היוגיות, והמדיטציה, שבהן הנשימה נחשבת לגשר בין הגוף והנפש, הפיזי והלא-פיזי.

הריברסינג או "נשימה מחוברת מודעת" היא שיטה שבה הנשימה נעשית ברצף ללא הפסקות בין שאיפה לנשיפה. טכניקה ספציפית זו נועדה לבנות אנרגיה בגוף ולהקל על שחרור של חסימות רגשיות וטראומה.

בעוד שטכניקת הריברסינג מגיעה מחוכמה עתיקה יותר, הרואה בנשימה מרכיב קריטי של חיים וריפוי, המתודולוגיה של אור לריברסינג מציגה גישה מובנית המאפשרת לאנשים לחקור את מעמקי הנפש והנוף הרגשי שלהם בסביבה בטוחה ותומכת. השילוב הזה של הבנה עתיקה ותרגול מודרני הופך את הריברסינג לכלי ייחודי ועוצמתי לשינוי אישי וריפוי.

המתודולוגיה בסשנים של ריברסינג

המתודולוגיה מאחורי ריברסינג, כוללת טכניקת נשימה ספציפית המכונה "נשימה מחוברת מודעת". טכניקה זו שמה דגש על נשימה רציפה ללא הפסקות בין שאיפה לנשיפה, מה שמבדיל אותה מתרגילי נשימה אחרים שעשויים לשלב עצירת נשימה או מקצבים משתנים (למי שמכיר את ווים הוף- שמתחיל בריברסינג ואז משלב עצירות נשימה כדי להשיג אפקט אחר).

נשימה מחוברת מודעת: המשתתף נושם במחזור יציב, ללא הפסקה, כאשר כל שאיפה עוברת בצורה חלקה לנשיפה הבאה. דפוס זה נשמר לאורך כל הסשן, בדרך כלל נמשך בין 45 דק לשעה, בהתאם לתהליך של המטופל והנחיית המנחה. האמונה הרווחת היא שזרימת הנשימה המתמשכת בונה אנרגיה בגוף, ועוזרת להעלות רגשות וזיכרונות מודחקים אל פני השטח לצורך שחרור וריפוי.

תפקיד המנחה: מרכיב מרכזי במתודולוגיית הריברסינג הוא נוכחות של מטפל מיומן שמנחה את המשתתף בתהליך. תפקידו של המנחה הוא ליצור סביבה בטוחה ותומכת, לספק הנחיות לטכניקת הנשימה ולהציע תמיכה רגשית בזמן שהמשתתף מנווט בחוויותיו הפנימיות. מנחים ומטפלים מאומנים לזהות סימנים של שחרור רגשי, להציע ביטחון ולעזור למשתתף לעשות אינטגרציה לחוויות.

סט וסטינג: מפגשי ריברסינג יכולים להתקיים במסגרות שונות, כולל בתים פרטיים, קליניקות או טבע. באישי אחד על אחד או בקבוצה. בחירת המסגרת משקפת פעמים רבות את העדפת המשתתף ואת המלצתו של המנחה לסביבה המתאימה ביותר למסעו של הפרט. בדרך כלל מומלץ למשתתפים ללבוש בגדים נוחים, לא לאכול שעתיים לפני, וייתכן שיהיו מחצלות או מזרנים לשכיבה במהלך הסשן. שלב ההכנה עשוי לכלול גם דיונים על כוונות המשתתף, כל התנסות קודמת עם עבודת נשימה והסבר למה לצפות במהלך הסשן.

מבנה הסשן: סשן ריברסינג טיפוסי מתחיל בשיח, הרפיה ומיקוד הקשב פנימה, ולאחר מכן המנחה מציג את טכניקת הנשימה. ככל שהסשן מתקדם, המשתתף עשוי לחוות מגוון של תחושות גופניות, רגשות ותופעות חזותיות או שמיעתיות. המנחה נשאר נוכח לאורך כל הדרך, ומציע הדרכה ותמיכה לפי הצורך. המפגש מסתיים בחלק של אינטגרציה, שבה מעודדים את המשתתף להרהר בחוויה שלו, לחלוק תובנות ולדון בכל רגשות או זיכרונות שעלו.

המתודולוגיה של ריברסינג נועדה להיות נגישה ומותאמת, ואמורה לתת מענה לצרכים ולחוויות הייחודיות של כל משתתף.ת. הטכניקה נורא פשוטה לביצוע, מה שלפעמים מרגיש כסותר את עומק הטרנספורמציה שיכולה להתרחש, אבל זה גם לדעתי מה שהופך את הריברסינג לכלי רב עוצמה עבור אלה המבקשים לחקור את פוטנציאל הריפוי שלהם.

בסיס מדעי להשפעות הריברסינג

ההשפעות של ריברסינג, במיוחד היכולת שלה לגרום לשחרור רגשי עמוק ולטפח ריפוי פסיכולוגי ופיזי, מוכחים משנה לשנה יותר ויותר על ידי מחקרים.

מנגנונים פיזיולוגיים:

1. בססת (אלקלוזיס) נשימתי: ריברסינג כרוכה בנשימה רציפה ועמוקה שמובילה לעלייה זמנית ברמות ה-pH בדם - מצב המכונה אלקלוזיס נשימתי. למצב זה יכול להיות השפעה ישירה על מערכת העצבים, להגביר את ההתרגשות העצבית ועלולה להוביל לתגובות רגשיות מוגברות. המצב הפיזיולוגי המשתנה יכול להקל על שחרור רגשות מדוכאים על ידי הבאת זכרונות תת-מודעים לתודעה.

2. רמות חמצן ופחמן דו חמצני: דפוס הנשימה הייחודי בלידה מחדש משנה את רמות החמצן והפחמן הדו חמצני בגוף. תוך הגברת צריכת החמצן, הגירוש המהיר של פחמן דו חמצני יכול להוביל למגוון תחושות, כולל עקצוץ, סחרחורת וחום, שמתפרשות לרוב כתנועה של אנרגיה כללית ואנרגיה רגשית דרך הגוף.

3. הפעלת מערכת העצבים האוטונומית: עבודת הריברסינג יכולה לעורר את מערכת העצבים הסימפתטית, מה שמוביל למצב עוררות שעוזר על פני השטח לפגוש רגשות מודחקים. במקביל, התרגול יכול לשפר את הפעילות הפאראסימפתטית במהלך השלבים הרגועים יותר של הסשן (בין הגלים), ולקדם מצב של רוגע, ריפוי והקלה על עיבוד ואינטגרציה רגשית.

יתרונות פסיכולוגיים ורגשיים:

1. הפחתת מתח והרפיה: פעולת האיזון בין מערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית במהלך ריברסינג יכולה להוביל לתחושת רגיעה עמוקה ולהפחתת רמות הלחץ. לעתים קרובות המשתתפים מדווחים על תחושת קרקוע ושלווה גדולים יותר לאחר הסשן.

2. שחרור וריפוי רגשי: על ידי הפעלה ושחרור של רגשות מודחקים, ריברסינג מאפשר לא.נשים לעבד בעיות לא פתורות מעברם. ניקוי רגשי זה יכול להוביל לשיפור בתוצאות הבריאות הנפשיות, כולל הפחתת הסימפטומים של חרדה, דיכאון ופוסט טראומה (PTSD), כאשר העבודה מתבצעת בסביבה תומכת ועם מטפלים מנוסים.

3. מודעות עצמית ותובנה מוגברת: הריברסינג הוא מעין מסע פנימי המעודד את המשתתפים לחקור את הנוף הפנימי שלהם, מה שמוביל למודעות עצמית מוגברות ותובנות עצמיות. הבנה עמוקה יותר של עצמנו מסייעת בהתפתחות אישית, בשיפור ההערכה העצמית, והעלאת שביעות הרצון הכללית מהחיים.

מנגנוני פעולה:

השינויים הפיזיולוגיים הנגרמים על ידי דפוס הנשימה הספציפי של ריברסינג יכולים לשנות את התודעה ולהקל על תהליך פסיכותרפויטי. על ידי הפעלת מצב ההיפר-ונטילציה, נראה שריברסינג משחרר זמנית את ההבניות וההתניות המקובעים של הנפש והפסיכולוגיה שלנו, ומאפשר צפייה באוטומטים של תת-המודע שלנו. תהליך זה, הנתמך בנוכחות של מנחה מיומן, מאפשר לאנשים לחוות מחדש ולעבד אירועים רגשיים שלא עובדו בעבר.

מחקרים מדעיים של ריברסינג וטכניקות נשימה נוספות, חושפים את הקשר ההדוק בין מנגנונים פיזיולוגיים בגוף שלנו והשפעות פסיכולוגיות שיוצרות אותם. הריקוד המורכב הזה בין הגוף והנפש לא רק מראה לנו כמה פוטנציאל ריפוי יש בריברסינג אלא גם מדגיש את הצורך במחקר נוסף כדי להבין ולרתום במלואו את יכולות הריפוי שלו.

מחקר ותצפיות קליניות של ריברסינג

היעילות הטיפולית של ריברסינג זוכה לתשומת לב בקהילה המדעית, והובילה למחקרים שונים ותצפיות קליניות שמטרתן להבין ולאמת את היתרונות של התרגול. בעוד שחלק ניכר מהראיות הן ראשוניות ומחייבות מחקר קפדני יותר, הממצאים עד כה מציגים תוצאות מבטיחות לגבי הפוטנציאל שלריברסינג לבריאות נפשית ורווחה רגשית.

מחקרים אמפיריים

מספר מחקרים חקרו את ההשפעה של ריברסינג ותרגילי נשימה עצימים דומים לאוורור על מצבים כמו PTSD, חרדה, דיכאון ומתח. לדוגמה, מחקר בולט שהתמקד באנשים עם PTSD הראה שמשתתפים שהשתתפו במפגשי הנשימה דיווחו על הפחתה משמעותית בתסמינים, כולל ירידה בחרדה ושיפור ביציבות הרגשית ומצב הרוח. יתרונות אלו יוחסו לשחרור ועיבוד הרגשות שאוחסנו בגוף ולא קיבלו פורקן.

תחום מחקר אחר בחן את ההשפעות של ריברסינג על דיכאון, וחשף כי המשתתפים חווים לעתים קרובות ירידה ניכרת בתסמיני הדיכאון לאחר התרגול. השחרור הרגשי שיוצר הריברסינג, לצד החמצן המוגבר והמצבים הפיזיולוגיים המשתנים, תורם לשבירת מעגלים של דפוסי חשיבה שליליים וקיפאון רגשי.

מחקר נוסף על מתח וחרדה הראה באופן דומה שריברסינג יכול להוביל להפחתה מיידית ומתמשכת ברמות המתח הנתפסות. על ידי הפעלת תגובת ההרפיה של הגוף (rest & digest - פאראסימפטטי) באמצעות נשימה מבוקרת, מתאפשר לגוף לפרוק את הביטויים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של סטרס, ולקדם תחושת רוגע וריכוז.

תצפיות קליניות ועדויות אנקדוטליות

מעבר למחקרים אמפיריים, דיווחים אנקדוטיים רבים ותצפיות קליניות מראים את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של ריברסינג. אנשים שעברו סשנים מתארים לעתים קרובות חוויות של קתרזיס רגשי עמוק, תובנות לגבי בעיות אישיות וטראומות, ותחושה מחודשת של קשר עם עצמם ועם אחרים.

מטפלים ומנחים המשלבים ריברסינג בפרקטיקה שלהם מדווחים גם על התבוננות בפריצות דרך טיפוליות משמעותיות אצל מטופלים, כולל פתרון חסימות רגשיות ארוכות שנים ושיפורים בדינמיקת יחסים והרגלי החיברות. תצפיות אלו מדגישות עוד יותר את הפוטנציאל של ריברסינג ככלי רב עוצמה לריפוי רגשי וצמיחה אישית.

דברים שיש לשקול

בעוד שהמחקר והעדויות האנקדוטליות הקיימות מספקות טיעונים משכנעים ליתרונות של ריברסינג, חשוב לציין שהתחום עדיין דורש מחקרים קפדניים ומבוקרים יותר כדי להבין במלואו את המנגנונים, היעילות והיקף היישום שלו. יתר על כן, כמו בכל כלי טיפולי, ריברסינג עשוי שלא להתאים לכולם, ויש לגשת לתרגול שלו בזהירות, במיוחד עבור אנשים עם מצבים פסיכולוגיים או רפואיים מסוימים.

שיקולי בריאות ובטיחות בזמן תרגול ריברסינג

בעוד שעבודת נשימה וריברסינג בפרט מציעה שפע של יתרונות פוטנציאליים, החל משחרור רגשי ועד לתובנות אישיות עמוקות, חשוב לגשת לתרגול מתוך תשומת לב לגבי בטיחות והתאמה למנחה ולמרחב. כמו כל הליך טיפולי או ייעוץ, יש להתייעץ לפני התרגול ולוודא שהוא מתנהל בצורה בטוחה ויעילה.

סיכונים פוטנציאליים

ריברסינג, במיוחד משום שהוא כרוך בסוג של היפרונטילציה, יכול לפעמים להוביל לחוויות אינטנסיביות, הן פיזיות והן רגשית. המשתתפים עלולים להיתקל בתחושות כגון עקצוץ, סחרחורת, או אפילו אי נוחות רגשית זמנית כאשר רגשות מדוכאים עולים אל פני השטח. חוויות אלו, למרות שבדרך כלל בטוחות, וחלק הכרחי מתהליך הריפוי, מראות כמה חשוב לתרגל ריברסינג בהנחיית מנחה/מטפל מיומן ומנוסה. מנחה מיומן יכול לנווט את המשתתף דרך רגשות ותחושות גופניות עזות, להבטיח בטיחות ותמיכה לאורך הפגישה.

יתרה מכך, השחרור הרגשי שמייצר הריבסינג יכול להיות עמוק, ולהעלות טראומות מהעבר או בעיות לא פתורות. היבט זה של ריברסינג מדגיש את הצורך בתהליך אינטגרציה מובנה לאחר הסשן, שבו אנשים יכולים לעבד את החוויות שלהם, לדון בהן עם המנחה ולקבל הדרכה על ניהול כל רגשות או תובנות שעולות.

מי צריך להימנע מריברסינג

בעוד שריברסינג מועיל לרבים, זה לא מתאים לכולם. אנשים עם מצבים רפואיים מסוימים, במיוחד בעיות קרדיווסקולריות, הפרעות בריאות נפשיות חמורות או היסטוריה של פסיכוזה, צריכים להתייעץ עם רופא לפני שהם נכנסים לתרגול. התגובות הרגשיות והפיזיות האינטנסיביות שמתעוררות בריברסינג עלולות להחמיר מצבים מסוימים או להציף אנשים עם מצב פסיכולוגי רגיש.

נשים בהריון צריכות גם לנקוט משנה זהירות ולבקש אישור רופא כדי להבין את כל הסיכונים במלואם. ובאם בוחרות שכן לתרגל, יש לעשות את זה באיטיות, ברכות ובזהירות רבה.

אתיקה בחדר הטיפולים

הפופולריות העולה של ריברסינג גרמה לי לכתוב גם על שיקולים אתיים, במיוחד לגבי הכשרת מנחים ובטיחות המשתתפים. המנחים חייבים לעבור הכשרה מקיפה המכסה לא רק את ההיבטים הטכניים של הנחיית טכניקת הנשימה אלא גם שיקולים אתיים, כגון הסכמה מדעת, סוג׳סטיה בחדר הטיפולים, וסודיות. ממליץ לכל משתתפ.ת לחפש מנחים/מטפלים מנוסים ולברר על ההכשרה והגישה שלהם לטיפול בבטיחות רגשית ופיזית במהלך הפגישות וכללי האתיקה הנלקחים. בנוסף, במידה ומדובר על סשן קבוצתי, יש לברר כמה מטפלים מנוסים ומוסמכים יש על מספר המתרגלים, ככל שיהיו יותר מטפלים פר משתתפים, כך הסשן ייחשב ליותר ״מוחזק״. פעמים רבות משלבים ריברסינג בפסטיבלים ללא תומכים עם ניסיון או עם מספר תומכים מועט, מה שיוצר המון פעמים חוויות לא נעימות שעדיף להימנע מהן. הריברסינג הוא כלי טיפולי לפני שהוא כלי חוויתי.

לסיכום

עבודת הריברסינג טומנת בחובה פוטנציאל רב עוצמה לריפוי ושינוי, ומציעה לאנשים דרך לשחרר חסימות רגשיות ולהשיג מודעות עצמית גדולה יותר. עם זאת, התרגול דורש להכיר בעוצמתו של הכלי ולפוטנציאל שלו לעורר רגשות עמוקים וחוסר נוחות. על ידי בדיקה של המתרגלים עם המנחה לפני הסשן על בטיחות המרחב, ההתאמה הרפואית האישית ושמירה על כללי האתיקה, ריברסינג הוא חוויה בטוחה, יעילה ומרפאת. 

השיטה זכתה לתשומת לב בזכות הפוטנציאל שלה להשפיע באופן משמעותי על בריאות הנפש, ומספקת הקלה במצבים כמו PTSD, חרדה ודיכאון. המנגנונים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של ריברסינג, המושרשים בתגובת הגוף להיפרונטילציה מבוקרת, מראים כיצד תרגול זה יכול להוביל לשחרורים ותובנות רגשיות יוצאות דופן. על ידי תרגול מתמשך, לאנשים יש הזדמנות להתעמת ולשחרר חסימות רגשיות, מה שמוביל לרווחה מוגברת ולסיפוק מהחיים. עם זאת, כפי שראינו, יש לגשת לתרגול בזהירות, במיוחד עבור אנשים עם מצבים בריאותיים מסוימים, ותמיד בהנחיית מנחה/מטפל מיומן.

לסיכום, שיטת הריברסינג היא עדות לכוחה של הנשימה ככלי לריפוי ושינוי, וכמה קשורים המצב הרגשי והפיזי שלנו. עבור כל אלה המחפשים דרך לריפוי וגילוי עצמי, ריברסינג מציעה מסע ייחודי ועוצמתי, על גבי פעולת החיים הבסיסית והראשונית ביותר שלנו: הנשימה.

מקורות

1. Grof, S., & Grof, C. (2010). "עבודת נשימה הולוטרופית: גישה חדשה לחקר עצמי וטיפול." SUNY Press. התייחסות זו חשובה להבנת הבסיס והיישום הטיפולי של שיטות עבודת נשימה הקשורות קשר הדוק לריברסינג.

2. Brown, R.P., & Gerbarg, P.L. (2005). "נשימה יוגית סודארשן קריה בטיפול במתח, חרדה ודיכאון: חלק א' - מודל נוירופיזיולוגי." כתב העת לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה, 11(1), 189-201.

למרות שהמחקר התמקד ב-Sudarshan Kriya, מחקר זה מציע תובנות לגבי ההשפעות הפיזיולוגיות של שיטות עבודת נשימה הדומות לריברסינג.

3. Kox, M., van Eijk, L.T., Zwaag, J., van den Wildenberg, J., Sweep, F.C., van der Hoeven, J.G., & Pickkers, P. (2014). "הפעלה מרצון של מערכת העצבים הסימפתטית והפחתת התגובה החיסונית המולדת בבני אדם". הליכי האקדמיה הלאומית למדעים, 111(20), 7379–7384.

מחקר זה, תוך בחינת שיטת Wim Hof, מספק עדות להשפעות הפיזיולוגיות של היפרוונטילציה מבוקרת, הרלוונטית להבנת השפעת הריברסינג על הגוף.

4. Stancák Jr, A., & Kuna, M. (1994). "שינויים ב-EEG במהלך נשימת נחיריים חלופית כפויה." כתב העת הבינלאומי לפסיכופיזיולוגיה, 18(1), 75-79. מאמר זה בוחן את ההשפעות של תרגול ספציפי של עבודת נשימה על דפוסי EEG, שעשויים להציע מקבילות להשפעות הנוירולוגיות של ריברסינג.

5. Carter, J.J., Gerbarg, P.L., Brown, R.P., Ware, R.S., D'Ambrosio, C., Anand, L., Dirlea, M., Vermani, M., & Katzman, M.A. (2013) ). "תוכנית נשימה יוגית מרובת מרכיבים עבור הפרעת דחק פוסט טראומטית וייטנאם: ניסוי אקראי מבוקר." כתב העת להפרעות דחק טראומטיות וטיפול.

המחקר מספק דוגמה כיצד ניתן ליישם עבודת נשימה באופן טיפולי עבור מצבים כגון PTSD, הרלוונטיים לטענות הטיפוליות של ריברסינג.